ניתן לחלק את האנתרופולוגיה לארבעה תחומים עיקריים:

• אנתרופולוגיה פיזית, החוקרת את התנהגות קבוצת הפרימטים, אבולוציה אנושית, וגנטיקה של האוכלוסייה; יש הקוראים לשדה מחקר זה אנתרופולוגיה ביולוגית. תחת הכותרת אנתרופולוגיה פיזית יש גם המכניסים חקירות על מבנה גוף האדם לצורך המדעים הפורנזיים. (*אנתרופולוגיה משפטית: זיהוי גופות שנרקבו ושלדים (וקביעה האם מדובר כלל בשיירי אדם), הערכת זמן המוות, מציאת מקום ההריגה (בניגוד למקום הקבורה), קביעת זמן ומקום המוות באמצעות אנטומולוגיה משפטית (חקר חרקים, תולעים וביציהם, אותם ניתן למצוא בגופות נרקבות). התחום החוקר רקבון גופות קרוי גם טפונומיה)
• אנתרופולוגיה תרבותית (הנקראת גם אנתרופולוגיה חברתית או תרבותית-חברתית). נושאים שחוקרים אנתרופולוגים חברתיים כוללים רשתות חברתיות, דיפוזיה, התנהגות חברתית, דפוסי התנהגות בקבוצות של קרבת דם, חוק, פוליטיקה, אידאולוגיה, דת, אמונות, דגמים של ייצור וצריכה, הדדיות, חיברות, מגדר, וביטויים אחרים של תרבות, עם דגש חזק על החשיבות של מחקר שטח, כלומר חיים בקרב הקבוצה הנחקרת לאורך זמן.
• אנתרופולוגיה בלשנית, שחוקרת ווריאציות בשפות בזמן ובמקום, השימושים החברתיים של השפה, ויחסים בין שפה ותרבות.
• ארכאולוגיה, שחוקרת את השרידים החומריים של חברות. ארכאולוגיה בדרך כלל נחשבת כשדה נפרד הקשור לשדה של אנתרופולוגיה של תרבות חומרית, שעוסקת בחפצים שנוצרו או שמשתמשים בהם בתוך חברה מסוימת, על מנת להבין את התרבות של אותה חברה.

יש גם חלוקות נוספות, לשניים, כשצד אחד עוסק בתאוריה והצד השני בעבודה האמפירית.